מעלה קבצים

איך נקבע הסדר של ימי השבוע?

שבעת ימי השבוע - יום ראשון, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום שישי ויום שבת - הם ימי השבוע שאנחנו משתמשים בהם באופן יומיומי. כאשר אנו מסתכלים בלוח שנה, הם מופיעים באותו סדר כל שבוע, אך מי בעצם קבע את הסדר הזה?

בפועל, שמות הימים קשורים לע profundamente以 शぉשנקי וירח, מאדים ועוד גרמי שמיים. בנוסף, ישנו הרקע החשבתי שהסדר של הימים נקבע, אשר מתבסס על רעיון מופלא של אנשים עתיקים שחשבנו "שכל שעה שולטת על גרם שמיים".

סדר הימים נובע מרעיון עתיק של החלפת שבעה גרמי שמיים כל שעה. זה נראה מסובך במבט ראשון, אך כשחושבים על זה עם מספרים, זה די פשוט.

שמות הימים נובעים משבעת גרמי השמים

נתחיל בהסתכלות על שמות הימים מיום ראשון ועד יום שבת. השמות בשפה היפנית מתאימים לשמש, לירח ולחמישה כוכבי לכת שיכולים להיראות בעין.

יום	גרם שמיים מתאים
יום ראשון	שמש
יום שני	ירח
יום שלישי	מאדים
יום רביעי	מרקורי
יום חמישי	יופיטר
יום שישי	וונוס
יום שבת	סאטורן

ככך, שבעה גרמי השמים - שמש, ירח, מאדים, מרקורי, יופיטר, וונוס וסאטורן - נקראים "שבעת הימים".

יום שלישי "אש" הוא מאדים, יום רביעי "מים" הוא מרקורי, יום חמישי "עץ" הוא יופיטר, יום שישי "זהב" הוא וונוס, ויום שבת "אדמה" הוא סאטורן. כשמסתכלים על הקניג'ים, רואים את הקשר בין השמות לגרמי השמים.

אך, גרמי השמים אינם מסודרים בסדר הזה. אז למה סדר הימים הוא "שמש, ירח, מאדים, מרקורי, יופיטר, וונוס, סאטורן"?

איך נקבע הסדר של הימים

כדי להבין את הסדר של הימים, יש לדעת איך אנשים עתיקים חשבו על סדר גרמי השמים ומה המערכת שבה קיבלו גרמים שמיים על כל שעה.

1. לסדר את גרמי השמים לפי המרחק

באסטרונומיה עתיקה, ראו את כדור הארץ כמרכז היקום, והיה רעיון שגרמי השמים מסתובבים סביב כדור הארץ. על פי רעיון זה, אם מסדרים את שבעה גרמי השמים לפי המרחק, זה נראה כך:

סאטורן → יופיטר → מאדים → שמש → וונוס → מרקורי → ירח

זה לא סדר המרחקים הידוע היום באסטרונומיה מודרנית, אלא סדר שהשתעשע לפי התפיסה העתיקה של היקום.

2. להחליף את גרמי השמים כל שעה

באסטרולוגיה העתיקה, יום חולק ל-24 שעות, וכל שעה נחשבת לשליטת אחד משבעת גרמי השמים.

אם השעה הראשונה מוקדשת לסאטורן, השעה הבאה מוקדשת ליופיטר, והשעה לאחר מכן למאדים, וכך חוזרים מחדש לסדר הנ"ל. כאשר מגיעים לירח, חוזרים לסאטורן.

לדוגמה, אם מסדרים את תשע השעות הראשונות, זה נראה כך:

שעה	גרם שמיים מתאים
שעת 1	סאטורן
שעת 2	יופיטר
שעת 3	מאדים
שעת 4	שמש
שעת 5	וונוס
שעת 6	מרקורי
שעת 7	ירח
שעת 8	סאטורן
שעת 9	יופיטר

העיקרון הוא לחזור על סדר שבעת הגרמים שוב ושוב.

3. אחרי 24 שעות משפיעים הגרמים

מה שחשוב כאן הוא, שיום הוא 24 שעות.

אם מחלקים 24 ב-7, נשאר 3. כלומר, במהלך 24 שעות, שבעת הגרמים אוחזים ב-3 חזרות, ולאחר מכן משיכים 3 גרמים נוספים.

אם השעה הראשונה היא של סאטורן, אז 24 שעות לאחר מכן, השעה הראשונה למחרת תהיה השמש שהיא שלוש אחר סאטורן.

סאטורן → יופיטר → מאדים → שמש

לכן, יום שבו סאטורן אחראי, היום שאחריו יהיה יום השמש, כלומר יום ראשון.

כשהמחשבים ממשיכים, אחרי יום ראשון יבוא יום שני, ואחריו יום שלישי, ובסופו של דבר זה מביא אותנו לסדר הנוכחי של ימי השבוע.

כשהבנו את המערכת הזאת, ברור שהסדר של הימים לא נקבע באקראי.

למה שבוע הוא 7 ימים?

אז למה בעצם שבוע הוא 7 ימים?

המחזור של 7 ימים טוענים שהוא נובע מהבבלים הקדומים. תצפיות על תופעות הירח והגרמים השמיים נחשבו חשובים, ומספר 7 הפך ליחידה לחלק זמן. לאחר מכן לוח השנה פשט ברחבי העמים העתיקים עם מערכת של ימי שבעה הקשורים לגרמים שמיים.

אבל ההיסטוריה של שבוע של 7 ימים והשיטה שבה הגרמים הוקצו לתפקיד על פי שעות, צריכה להתפרק ולחשב בנפרד. כיום, מערכת הימים מסתמכת על מספר תהליכים היסטוריים משולבים.

מתי הובאה המערכת ליפן?

ההבנה של שבעת הימים הובאה ליפן בתקופת הייאן. לפי הסברי מצפה הכוכבים הלאומי, בספר "יומנה של קוּבְּיַה" שקשור ל"קוּבְּיָה" שחרר כביכול על ידי קוּבּוּ מסילווה, גם הגורמים השמיים מתועדים.

בתקופת יפן, הגרמים לא שימשו כמו היום מדי יום לנהל את ימי אולם יותר בהקשר לחיזוי של תאריכים טובים ורעים. עם הזמן רשמו את הימים вּיּכוכבים, את הנמנעים בנוגע לראשונות.

מאוחר יותר, בתקופת מייג'י, יפן אימצה את קלנדר המערבי. אפילו מערכת הימים שהפכה ליום חופשי הוקמה בתקופת מייג'י, והקשר בין ימי השבוע לחיים הוסיף להתחזק.

גם בשמות הימים באנגלית יש קשר לגרמים שמיים

לא רק ביפנית, אלא גם בשמות הימים באנגלית יש קשר לגרמים שמיים.

יום	אנגלית	גרם שמיים / אלוהות ממנו נובעת
יום ראשון	Sunday	שמש (Sun)
יום שני	Monday	ירח (Moon)
יום שלישי	Tuesday	אל תיאולוגיה הנורדית תור
יום רביעי	Wednesday	קשור לאודין בתיאולוגיה הנורדית
יום חמישי	Thursday	קשור לתיאה של תור בתיאולוגיה הנורדית
יום שישי	Friday	קשור לאלוהות נשית בתיאולוגיה הנורדית
יום שבת	Saturday	סאטורן (Saturn)

Sunday ו-Monday הם דוגמאות קלות להבנה על איך הם מחוברים לשמש ולירח. מצד שני, מיום שלישי ועד שישי, גרמים שמיים מהמיתולוגיה הרומית הוחלפו באלוהים מהמיתולוגיה הנורדית.

גם באותו יום, השם בגרם משתנה בין שפות, וזה מעניין!

ידיעה על מקור הימים מספקת עניין בלוח השנה שלנו

למרות שהשמות של הימים הם יומיומיים מבחינת השימוש בהם, יש להם עקרונות תולדות אסטרונומיה עתיקה, אסטרולוגיה, דתות ותרבויות שונות.

שמות הימים מתאימים לשבעת גרמי השמים, והרעיון של קביעת גרם שמיים כל שעה מסביר את הסדר של יום/לילה.

כמובן, במדע המודרני לא נחשב שגרמים של השמים שולטים בזמן. זאת גישה היסטורית שמרכבת מהאופן שבו אנשים הבינו את העולם ואת היקום.

גם כשהם סמוכים בלוח השנה, שבעת הימים יכולים להיראות שונים כשהם מכירים את המקור שלהם.

מקורות

｜ שיטות העברת קבצים נוחות לשיתוף חומרי VTuber▶

ראשי עזרה צור קשר 🌐Language

🌐Language